" נפש בריאה בגוף בריא "
אימוני כושר, על כל צורותיו, בוודאות, יביא עלינו איכות חיים טובה יותר, אך בסבלנות!!!!
כמה פעמים אמרנו לעצמנו, זהו היום אנחנו מתחילים, כבר שנים שאנו חושבים ומדברים על זה, אך כמה קשה להוציא מן הכוח אל הפועל, אפילו כבר קנינו זוג נעליי ספורט, טייץ שמבליט את ה"חיטובים" ,רק מה, היום לא מתאים, מחר אני עסוק, בשישי אני בים עם החברה. דוחקים את יום הדין למועד בלתי ידוע, אנו יודעים ומבינים את ההשלכות של אימוני כושר, אך כל כך קשה לנו לדחוף את עצמנו לשם.
ברוב הפעמים, התרחיש הוא כזה שאנו פועלים בצורה שאינה מבוקרת, אנו מגיעים פתאום משום מקום, אל מגרש הכדורגל/סל, מלאים מוטיבציה, אך שוכחים כמה דברים, שהפעם האחרונה שבה נעלנו נעלי ספורט ויצאנו להזיע היתה בצעירותנו, כשנעלי האולסטאר היו באופנה וכשרדפנו איתן אחרי בחורות, מאז חלף לו לפחות עשור, הגוף שלנו איבד את הגמישות שלו על כל ההיבטים, השרירים שלנו רופסים ולא ערוכים לשאת מאמצים קיצוניים , מערכות הגוף, לב-ריאה ,בשיאן מסוגלות לעבד חמצן לריצה של גג 20 מ' ,ומה שקורה זה שאנו נפצעים פציעות קשות, קורעים רצועות, נוקעים קרסוליים, משתעלים עד מחנק, בקיצור נשארים עם טעם רע מכל פעילות ספורטיבית. על כל תנועה קיצונית או סיבוב שאנו מבקשים, הגוף עלול להגיב בפציעה, אין סנכרון בין מה שאנו מבקשים, אל מול מה שגופינו יכול לבצע.
לא רבים מאתנו יצאו לאימון ריצה מאחר שקשה, ברור שקשה, זה שאנו רוצים לרוץ ריצת מרתון כבר מחר, לא אומר שנצליח, טבעו של אדם כנראה, זה לרצות ולקבל כאן ועכשיו, צריך סבלנות, נכון שריצה זו פעולה לגיטימית וטבעית, זה נכון, למי שמתמיד , מי שלא כן, חייב כמו בכל פעילות ,להתחיל ולהרגיל את כל מערכות הגוף, להתרגל למאמץ הדרגתי ומבוקר, גופנו, אם עוד לא הבנו, היא מכונה חכמה ומשומנת, בשילוב של פוטנציאל גופני ומנטלי, אנו יכולים לעשות נפלאות, רק צריך לתת קרדיט, ולהבין שמה שבא מהר גם הולך מהר, אם לא רצנו שנים ארוכות, הרי זה מובן, שלא נוכל מייד לקום ולרוץ קילומטרים, בצורה כזו שלא ניפצע או "ניחנק" על הסף.
גדולי הדור, ישבו וחשבו איך אפשר להתחיל ולחזור לאימוני כושר, אני מכוון למקצי הספורט שדורשים דינמיות כדוגמת ריצות ארוכות, כדורגל, כדורסל, כל אלה דורשים תחילה יכולת אירובית של הנעת הרגליים- מה שנקרא, ריצה, אין זו בושה בתור התחלה, לבצע הליכות למשך שעה ולאחר מכן להתחיל ולשלב ריצה באופן כזה שיהיה קשה, אך עם יכולת של 'אני יכול עוד טיפה'. גופנו על עצביו, חייב לקבל אותות ולא שוק ,לכך שקורה משהו בצורת עומסים. מרגע זה ואילך, דמו כאילו אתם מותחים גומייה, לאחר כל אימון הגומיה תימתח עוד טיפה, משמע מתחנו עוד את גבול היכולת שלנו, גם פיזית וגם מנטלית, השני מבינהם בהתאמה, לדעתי הוא החשוב מבין השניים, באותה מידה, ברגע שנפסיק להתאמן נחווה רגרסיה ביכולות, אותה הגומייה פשוט ובמהירות תתחיל לחזור למצבה המקורי.
ניתן בחום להיעזר בשרותיו של מאמן אישי, שיבקר את ההתנהלויות הראשוניות שלנו בתור אצנים מתחילים, ראייה שכזו, יכולה לתרום רבות במניעת פציעות.
מערכת השרירים שלנו ומערכת הלב-ריאה הן שתי יחידות שקשורות אך לא תלויות, כל אחת מתפתחת בקצב אחר, מערכת הלב ריאה שלנו מגיבה מהר יותר לכן יש לשים לב לכך שנוכל לרוץ מהר יותר אך ייתכן שתיווצר פציעה בשל כך.
הגמישות שלנו, היא נידבך חשוב לא פחות עבור אימוני כושר, אם עד עתה רק רצנו, אין זה מצביע על כך שאנו על פסגת העולם, יש לבצע לפני אימון ולאחריו כ 10 דק' של מתיחות לא אגרסיביות ,בכדי שלא ניקרע סיבי שריר, אם הוא קר בפרט.
הגמישות שלנו תביא אותנו להיות חיוניים יותר, בעלי ביצועים טובים יותר, נוכל לזוז ולהתפתל טוב יותר, נוכל לדרוך על יותר משטחים מבלי להיפצע.
ולאלה שרוצים ללכת קצת יותר רחוק עם אימוני כושר, ניתן גם לשלב אימוני חיזוק וסגנון, השרירים שלנו הם הכלים שלנו לביצועים ספורטיביים, אנו מבקשים אותם להיות לנו כמגן על איברים חיוניים: ברכיים, איברים פנימיים וכו', ככל שאלו יהיו חזקים יותר, נהיה אנו אגרסיביים יותר בעת הפעילות .
סבלנות ונחישות, זה שם המשחק בכדי להצליח ולהשיג הישגים, התמורה תבוא אני מבטיח, כפי שציינתי, הגוף שלנו הוא מכונה חיונית, ברגע שנצווה אותה לפעילות, עם הכלים נכונים, היא תהיה שם בשבילנו, אפילו בלי שנפצע.
שיהיו לנו אימוני כושר פוריים, נתראה בפוסט הבא.
נכתב ע"י שרון וכטל.
אימוני כושר, על כל צורותיו, בוודאות, יביא עלינו איכות חיים טובה יותר, אך בסבלנות!!!!
כמה פעמים אמרנו לעצמנו, זהו היום אנחנו מתחילים, כבר שנים שאנו חושבים ומדברים על זה, אך כמה קשה להוציא מן הכוח אל הפועל, אפילו כבר קנינו זוג נעליי ספורט, טייץ שמבליט את ה"חיטובים" ,רק מה, היום לא מתאים, מחר אני עסוק, בשישי אני בים עם החברה. דוחקים את יום הדין למועד בלתי ידוע, אנו יודעים ומבינים את ההשלכות של אימוני כושר, אך כל כך קשה לנו לדחוף את עצמנו לשם.
ברוב הפעמים, התרחיש הוא כזה שאנו פועלים בצורה שאינה מבוקרת, אנו מגיעים פתאום משום מקום, אל מגרש הכדורגל/סל, מלאים מוטיבציה, אך שוכחים כמה דברים, שהפעם האחרונה שבה נעלנו נעלי ספורט ויצאנו להזיע היתה בצעירותנו, כשנעלי האולסטאר היו באופנה וכשרדפנו איתן אחרי בחורות, מאז חלף לו לפחות עשור, הגוף שלנו איבד את הגמישות שלו על כל ההיבטים, השרירים שלנו רופסים ולא ערוכים לשאת מאמצים קיצוניים , מערכות הגוף, לב-ריאה ,בשיאן מסוגלות לעבד חמצן לריצה של גג 20 מ' ,ומה שקורה זה שאנו נפצעים פציעות קשות, קורעים רצועות, נוקעים קרסוליים, משתעלים עד מחנק, בקיצור נשארים עם טעם רע מכל פעילות ספורטיבית. על כל תנועה קיצונית או סיבוב שאנו מבקשים, הגוף עלול להגיב בפציעה, אין סנכרון בין מה שאנו מבקשים, אל מול מה שגופינו יכול לבצע.
לא רבים מאתנו יצאו לאימון ריצה מאחר שקשה, ברור שקשה, זה שאנו רוצים לרוץ ריצת מרתון כבר מחר, לא אומר שנצליח, טבעו של אדם כנראה, זה לרצות ולקבל כאן ועכשיו, צריך סבלנות, נכון שריצה זו פעולה לגיטימית וטבעית, זה נכון, למי שמתמיד , מי שלא כן, חייב כמו בכל פעילות ,להתחיל ולהרגיל את כל מערכות הגוף, להתרגל למאמץ הדרגתי ומבוקר, גופנו, אם עוד לא הבנו, היא מכונה חכמה ומשומנת, בשילוב של פוטנציאל גופני ומנטלי, אנו יכולים לעשות נפלאות, רק צריך לתת קרדיט, ולהבין שמה שבא מהר גם הולך מהר, אם לא רצנו שנים ארוכות, הרי זה מובן, שלא נוכל מייד לקום ולרוץ קילומטרים, בצורה כזו שלא ניפצע או "ניחנק" על הסף.
גדולי הדור, ישבו וחשבו איך אפשר להתחיל ולחזור לאימוני כושר, אני מכוון למקצי הספורט שדורשים דינמיות כדוגמת ריצות ארוכות, כדורגל, כדורסל, כל אלה דורשים תחילה יכולת אירובית של הנעת הרגליים- מה שנקרא, ריצה, אין זו בושה בתור התחלה, לבצע הליכות למשך שעה ולאחר מכן להתחיל ולשלב ריצה באופן כזה שיהיה קשה, אך עם יכולת של 'אני יכול עוד טיפה'. גופנו על עצביו, חייב לקבל אותות ולא שוק ,לכך שקורה משהו בצורת עומסים. מרגע זה ואילך, דמו כאילו אתם מותחים גומייה, לאחר כל אימון הגומיה תימתח עוד טיפה, משמע מתחנו עוד את גבול היכולת שלנו, גם פיזית וגם מנטלית, השני מבינהם בהתאמה, לדעתי הוא החשוב מבין השניים, באותה מידה, ברגע שנפסיק להתאמן נחווה רגרסיה ביכולות, אותה הגומייה פשוט ובמהירות תתחיל לחזור למצבה המקורי.
ניתן בחום להיעזר בשרותיו של מאמן אישי, שיבקר את ההתנהלויות הראשוניות שלנו בתור אצנים מתחילים, ראייה שכזו, יכולה לתרום רבות במניעת פציעות.
מערכת השרירים שלנו ומערכת הלב-ריאה הן שתי יחידות שקשורות אך לא תלויות, כל אחת מתפתחת בקצב אחר, מערכת הלב ריאה שלנו מגיבה מהר יותר לכן יש לשים לב לכך שנוכל לרוץ מהר יותר אך ייתכן שתיווצר פציעה בשל כך.
הגמישות שלנו, היא נידבך חשוב לא פחות עבור אימוני כושר, אם עד עתה רק רצנו, אין זה מצביע על כך שאנו על פסגת העולם, יש לבצע לפני אימון ולאחריו כ 10 דק' של מתיחות לא אגרסיביות ,בכדי שלא ניקרע סיבי שריר, אם הוא קר בפרט.
הגמישות שלנו תביא אותנו להיות חיוניים יותר, בעלי ביצועים טובים יותר, נוכל לזוז ולהתפתל טוב יותר, נוכל לדרוך על יותר משטחים מבלי להיפצע.
ולאלה שרוצים ללכת קצת יותר רחוק עם אימוני כושר, ניתן גם לשלב אימוני חיזוק וסגנון, השרירים שלנו הם הכלים שלנו לביצועים ספורטיביים, אנו מבקשים אותם להיות לנו כמגן על איברים חיוניים: ברכיים, איברים פנימיים וכו', ככל שאלו יהיו חזקים יותר, נהיה אנו אגרסיביים יותר בעת הפעילות .
סבלנות ונחישות, זה שם המשחק בכדי להצליח ולהשיג הישגים, התמורה תבוא אני מבטיח, כפי שציינתי, הגוף שלנו הוא מכונה חיונית, ברגע שנצווה אותה לפעילות, עם הכלים נכונים, היא תהיה שם בשבילנו, אפילו בלי שנפצע.
שיהיו לנו אימוני כושר פוריים, נתראה בפוסט הבא.
נכתב ע"י שרון וכטל.
