הייתי אז ילד, לא מזמן, בסך הכל שלושה עשורים אחורנית, תחום האחריות שלי היה ללכת למכולת, זוכרים, אז היינו הולכים עם סלים לכל מקום, לשוק, לסופר, ילדים ונערים של היום לא מכירים את המושג כלל. אימי הייתה משאירה לי כל בוקר, על פיסת נייר, מה צריך לקנות ,וליד פיסת הנייר, בתלוי בכמות הפריטים, בין חצי לשקל וחצי, ולא פעם, כן כן, אפילו הייתי חוזר עם עודף, או עם מסטיק בפה כשלזבן לא היה כסף קטן להחזיר, מסטיק של פעם, מאלה שמורידים צבע מאכל.
מאז ועד היום, מה השתנה?! שלא באותה מגמה, כמות הפריטים שקניתי ב X כסף, והשכר הממוצע במשק. אינני ניכנס כאן לאספקטים כלכליים , אלא רק לכאלה שכולנו חווים וחיים כל העת, בעיקר בראשון לכל חודש.
יש לי רק תהייה אחת שקשורה לעניין מעלה, פנינו לאן? באמת לאן? באופן אישי, גישתי היא מאוד אופטימית וחיובית, אך עם כל זה, לא קונים בסופר, לכן אני מנסה להבין, כיצד אפשר להתקיים בין גבולותיה של מדינה, שסוחריה מנסים בכל מאמץ אפשרי, לרוקן את כיסי תושביה, למה איש מקצוע שעושה את עבודתו הוא "צדיק"? זה אומר דרשני, כי הנורמה היא לקחת את כספנו, אך ללא תמורה, איפה אנו טועים?! תמיד חשבנו שהשיטה הזו היא נכונה למוסכים בלבד, אך תמימים אנו, היום כולם הם "מוסכניקים", דוגמה טובה לכך היא תעשיית החתונות, רוצה להתחתן?! תשלם, אולם, צלם, די.ג'י והרשימה עוד ארוכה, כולם רוצים "לאכול" לנו מהארנק במחירים מנופחים, רוצים לגור בתל אביב?! שכחו מזה, אלא אם כן, אבא שלכם מיליונר, אתם יוצאי יחידה קרבית ומורגלים לישון בתא קטן עם קירות מעופשים.
למה אני הולך רחוק, הידעתם שבאמצעות מחיר המבורגר במקדונלד ניתן להעריך יוקר מחיה של מדינה ביחס לאחרות, החדשות אינן טובות, מיקומנו לא טוב ברשימה, כל אחד מאיתנו בטח ביקר שם לאחרונה וניזוק מהוצאה לא שפויה, ארוחה ממוצעת במקדונלד עולה 40 ש"ח, משפחה בת 5 נפשות כנראה בבעיה.
כל נושא הקופונים, אם שמתם לב הוא פועל יוצא של יוקר המחיה, מחפשים להנות מבילוי במחיר סביר(יחסי), שאם לא כן המחירים המקוריים הם בלתי אפשריים לפעמים. אנו הישראלים אוהבים לבלות ועוד יותר מאז המצאת האשראי, הסוחרים עלו על זה והחליטו לחגוג, מצד אחד מוחים נגד יוקר המחייה ומאידך מפוצצים מקומות בילוי וממלאים מטוסים, לכל יעד בחו"ל, איך אמר שלום חנוך: " הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם! ".
אם להיות ציני פחות ומודאג יותר, קו העוני לדעתי בתנועה מתמדת, ולא בכיוון החיובי, ישנן כל כך הרבה הוצאות קבועות וגבוהות, וכל כך הרבה "מוסכניקים" מוצצי דם, שיחד הלהקה הזו, ללא שום שימת לב של מנהיגים, מניעה את קו העוני וגורמת לאלפי משפחות, לרדת את מתחת לאותו הקו, להתמודדות לא פשוטה, סדרי עולם השתנו או שהשקפתי השתנתה, או שגם וגם.
נכון שיש במדינתנו אין סוף מכול טוב, אני יכול לכתוב על זה ספר, אך אסור שנעטוף את עצמנו ב"יהיה טוב", זה אנו שעושים זאת לעצמנו, נעשנו חמדנים, אני עוד זוכר, פעם זה לא היה, פעם שילמת שקל וקיבלת בשקל, היתה יותר אחריות הדדית, כתף לכתף, היכן הערבות ההדדית, הרי זה מה שמלמדים בצבא, למה איזה "שמוק"(סליחה על הביטוי) מוכר לילדים שלנו נקניקיה ב 30 ש"ח בהפסקה של הצגה?! הרי ברור שהוא קנה אותה בשקל, זה למה, ככה אנו נראים, כמו מוכר הנקניקיות הזה.
חלומינו הוא שנהיה כנים אחד לשני ונעזור, רק ככה זה יעבוד, אם עיננו תהיינה צרות כל העת, אנו נחדול, אני חותם על כך.
ושנהיה ערבים זה לזה, ניפגש בפוסט הבא, ואם אהבתם שתפו!
נכתב ע"י שרון וכטל.
מאז ועד היום, מה השתנה?! שלא באותה מגמה, כמות הפריטים שקניתי ב X כסף, והשכר הממוצע במשק. אינני ניכנס כאן לאספקטים כלכליים , אלא רק לכאלה שכולנו חווים וחיים כל העת, בעיקר בראשון לכל חודש.
יש לי רק תהייה אחת שקשורה לעניין מעלה, פנינו לאן? באמת לאן? באופן אישי, גישתי היא מאוד אופטימית וחיובית, אך עם כל זה, לא קונים בסופר, לכן אני מנסה להבין, כיצד אפשר להתקיים בין גבולותיה של מדינה, שסוחריה מנסים בכל מאמץ אפשרי, לרוקן את כיסי תושביה, למה איש מקצוע שעושה את עבודתו הוא "צדיק"? זה אומר דרשני, כי הנורמה היא לקחת את כספנו, אך ללא תמורה, איפה אנו טועים?! תמיד חשבנו שהשיטה הזו היא נכונה למוסכים בלבד, אך תמימים אנו, היום כולם הם "מוסכניקים", דוגמה טובה לכך היא תעשיית החתונות, רוצה להתחתן?! תשלם, אולם, צלם, די.ג'י והרשימה עוד ארוכה, כולם רוצים "לאכול" לנו מהארנק במחירים מנופחים, רוצים לגור בתל אביב?! שכחו מזה, אלא אם כן, אבא שלכם מיליונר, אתם יוצאי יחידה קרבית ומורגלים לישון בתא קטן עם קירות מעופשים.
 |
| מחפשים להנות מבילוי במחיר סביר |
למה אני הולך רחוק, הידעתם שבאמצעות מחיר המבורגר במקדונלד ניתן להעריך יוקר מחיה של מדינה ביחס לאחרות, החדשות אינן טובות, מיקומנו לא טוב ברשימה, כל אחד מאיתנו בטח ביקר שם לאחרונה וניזוק מהוצאה לא שפויה, ארוחה ממוצעת במקדונלד עולה 40 ש"ח, משפחה בת 5 נפשות כנראה בבעיה.
כל נושא הקופונים, אם שמתם לב הוא פועל יוצא של יוקר המחיה, מחפשים להנות מבילוי במחיר סביר(יחסי), שאם לא כן המחירים המקוריים הם בלתי אפשריים לפעמים. אנו הישראלים אוהבים לבלות ועוד יותר מאז המצאת האשראי, הסוחרים עלו על זה והחליטו לחגוג, מצד אחד מוחים נגד יוקר המחייה ומאידך מפוצצים מקומות בילוי וממלאים מטוסים, לכל יעד בחו"ל, איך אמר שלום חנוך: " הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם! ".
אם להיות ציני פחות ומודאג יותר, קו העוני לדעתי בתנועה מתמדת, ולא בכיוון החיובי, ישנן כל כך הרבה הוצאות קבועות וגבוהות, וכל כך הרבה "מוסכניקים" מוצצי דם, שיחד הלהקה הזו, ללא שום שימת לב של מנהיגים, מניעה את קו העוני וגורמת לאלפי משפחות, לרדת את מתחת לאותו הקו, להתמודדות לא פשוטה, סדרי עולם השתנו או שהשקפתי השתנתה, או שגם וגם.
 |
| חייבים להיות ערבים זה לזה |
נכון שיש במדינתנו אין סוף מכול טוב, אני יכול לכתוב על זה ספר, אך אסור שנעטוף את עצמנו ב"יהיה טוב", זה אנו שעושים זאת לעצמנו, נעשנו חמדנים, אני עוד זוכר, פעם זה לא היה, פעם שילמת שקל וקיבלת בשקל, היתה יותר אחריות הדדית, כתף לכתף, היכן הערבות ההדדית, הרי זה מה שמלמדים בצבא, למה איזה "שמוק"(סליחה על הביטוי) מוכר לילדים שלנו נקניקיה ב 30 ש"ח בהפסקה של הצגה?! הרי ברור שהוא קנה אותה בשקל, זה למה, ככה אנו נראים, כמו מוכר הנקניקיות הזה.
חלומינו הוא שנהיה כנים אחד לשני ונעזור, רק ככה זה יעבוד, אם עיננו תהיינה צרות כל העת, אנו נחדול, אני חותם על כך.
ושנהיה ערבים זה לזה, ניפגש בפוסט הבא, ואם אהבתם שתפו!
נכתב ע"י שרון וכטל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה