איך זה שטיפה מתקרר ואנחנו מתחילים להתבלבל, המון סימני שאלה באויר, מה ללבוש? איזה מסלול? מהו כיוון הרוח?
אין ספק שאנחנו הישראלים, הפכנו פלאים,להרבה יותר ספורטיביים בעשור האחרון, אנו מתהדרים במיטב המלבושים הצבעוניים, רוצים להיראות בשיא הספורטיביות, ניתן לראות זאת בחדרי הכושר וברחוב הסואן מי שרץ ומי שהולך, זה קורה כל השנה ,למעט בחודשי החורף, עם הגשם הראשון, כל בגדי הזרחן עולים קומה בארון, נעלי המותג, יאופסנו עמוק לשנת חורף ואנחנו ניכנס לתרדמת ארוכה, עד בוא האביב.
מדוע מזג האויר מרתיע כל כך?! מי שמתחרה, יודע היטב, זה הזמן שלנו, עונת התחרויות באופק, יש מטרה, יש תכנית, יוצאים לדרך, גם אצנים מיומנים נתקלים לא פעם בסימני שאלה של מזג אויר, לכל אחד יש את הקווים האדומים, האחד לא יוצא ברוח, השני לא בגשם וכו'....., אך בסופו של דבר האימון יבוצע.
תפאורת החורף, למי שמסתכל מהחלון, היא לא מזמינה, שמיים אפורים, רוחות, המשוואה היא חד משמעית, התכרבלות. לכאלה שהחלו לראשונה להתאמן בקיץ, המעבר לאימוני חורף הוא אינו פשוט, כל חיינו אנו מתגוננים מן הגשם כמו מצרעת, כאילו אנו עשויים מסוכר, נשמרים מכל משב רוח ונמנעים מחשיפה ל "נזקי הקור", על כן, יש תחילה להפנים ולהבין, שחשיפה למזג האויר בחורף, היא אינה הרסנית ואף לא מתקרבת לכך(כמובן אם מקפידים על....), שנית, ובאופן מושכל, יש ללמוד כיצד להתנהל ולהתנהג בחורף מבחינת לבוש ומבחינת שתיה ומזון, אין ספק שלחורף תורת לחימה משלו, המערכת החיסונית שלנו רגישה יותר, ועל כן אנו נדרשים להעשיר את המזון שלנו במקומות הנכונים, במיוחד לכאלה שרצים חצאי מרתון וצפונה.
כל מי שמתאמן בחורף, יסכים, שאלו האימונים הטובים ביותר מכל הבחינות, אין ספק שקר בתחילת האימון, אך ככל שהאימון מתמשך, אנו מתחילים להנות מהנוחות הפנימית והסביבתית, חום הגוף עולה, לשרירים מוזרם דם, הגמישות עולה, הצעד ניפתח, ואנו נעשים יותר ערניים לסביבה הפורחת, אנו יכולים לרוץ קילומטרים ארוכים ולא להתעייף, הקור משמר אותנו "רעננים" ולא עייפים, אנו פתאום הופכים להיות חסינים לכל מזג אויר, ההרגשה היא נהדרת, באותו הרגע, אנחנו לא מצליחים להבין, מדוע אנו לבד ברחוב?! מדוע רק לנו ה "אומץ" לבצע פעילות בחוץ, אם אחרי כמה דקות אימון, בכלל לא קר, הגוף שלנו למעשה במהלך האימון הופך ל"תנור חום", אנו פולטים חום, ובעקבות זאת, אנו מוגנים מפני הסביבה הקרה, אך היה ונרטבנו, האפקט הוא הפוך, אנו סופגים קור, ופה אנו בבעיה, לכן באימון גשום יש להיערך עם מעיל גשם מאוורר.
15 דק' לכל היותר, עד להרגשת החמימות, זה מה שעוצר המון ספורטאים, או כאלה שחושבים שהם כאלה, מלצאת ולהנות, בפרוש להנות, מחודשים פוריים של פעילות ספורטיבית בחודשים האופטימליים ביותר בשנה, הימים הגשומים הם לא רבים בעונת החורף, לכן, כאלה שעשויים מסוכר, יכולים עדיין להנות מימים ארוכים ורבים ללא גשם (אינני מזלזל, ההיפך, מתוך צער אני כותב), לאחר 15 דק' בלבד של ריצה, אולי בהליכה החימום הוא ארוך יותר(תלוי בכושר של אותו הבן אדם), יתבצע ניתוק מן הקור ותחל הנעה נטו מקרירות וטבע בשיאו, כמובן שרוחות חזקות שהן אימת הרצים, עלולות לטרפד באחת את ההנעה, הרוחות ייבלמו אותנו, יטלטלו אותנו ואף יגבירו את רמת הקור בכמה מונים, לכן בימים של רוחות חזקות, יש לתכנן מסלול בשטח עירוני , בכדי ליצור הגנות מן הרוחות, הכי גרוע בימים כאלה הוא לרוץ על חוף הים, שם כיווני הרוחות הוא לא חד משמעי ואם אנו טיפה מזיעים ורטובים, הרוחות עלולות להשבית אותנו קליל.
כבר אמרתי, מבחינתי, אם זה לרוץ בחדר כושר על הליכון, אז זה לחדול, הידעתם!!! מקומות סגורים גדושים יותר ברדיקלים חופשיים שעושים לנו לא טוב בעיקר בכל נושא ההזדקנות, להבדיל אלפי הבדלות, בחוץ ובטבע בפרט, שם יש אספקה די גדולה של יונים שליליים, שהם למעשה ההיפך הגמור, כולנו מכירים את הרגשת הריחוף בעת שהותנו על חוף הים או בטבע למשך כמה ימים, אז זה זה, יונים שליליים, עוד סיבה ככה למה לצאת אל הטבע.
אין ספק שהביצועים הטובים ביותר הם בחורף, מימוש הפוטנציאל בחורף הוא בשיאו, ועם הביצועים גם ההרגשה שלנו היא טובה יותר, אנחנו נהנים לראות את פרות עמלנו, והאמת היא שבשלב מסוים אנו יוצאים לאימונים עם חיוך, גם כשקר, גופנו כבר התרגל לאימונים ואין לנו כבר את החשש הזה שניכר בנו בהתחלה.
אז קדימה, אין ממה לחשוש, נפגש בפוסט הבא, וכמובן שאם אהבתם, תנו גם לאחרים, שתפו.
ניכתב ע"י שרון וכטל.
אין ספק שאנחנו הישראלים, הפכנו פלאים,להרבה יותר ספורטיביים בעשור האחרון, אנו מתהדרים במיטב המלבושים הצבעוניים, רוצים להיראות בשיא הספורטיביות, ניתן לראות זאת בחדרי הכושר וברחוב הסואן מי שרץ ומי שהולך, זה קורה כל השנה ,למעט בחודשי החורף, עם הגשם הראשון, כל בגדי הזרחן עולים קומה בארון, נעלי המותג, יאופסנו עמוק לשנת חורף ואנחנו ניכנס לתרדמת ארוכה, עד בוא האביב.
מדוע מזג האויר מרתיע כל כך?! מי שמתחרה, יודע היטב, זה הזמן שלנו, עונת התחרויות באופק, יש מטרה, יש תכנית, יוצאים לדרך, גם אצנים מיומנים נתקלים לא פעם בסימני שאלה של מזג אויר, לכל אחד יש את הקווים האדומים, האחד לא יוצא ברוח, השני לא בגשם וכו'....., אך בסופו של דבר האימון יבוצע.
תפאורת החורף, למי שמסתכל מהחלון, היא לא מזמינה, שמיים אפורים, רוחות, המשוואה היא חד משמעית, התכרבלות. לכאלה שהחלו לראשונה להתאמן בקיץ, המעבר לאימוני חורף הוא אינו פשוט, כל חיינו אנו מתגוננים מן הגשם כמו מצרעת, כאילו אנו עשויים מסוכר, נשמרים מכל משב רוח ונמנעים מחשיפה ל "נזקי הקור", על כן, יש תחילה להפנים ולהבין, שחשיפה למזג האויר בחורף, היא אינה הרסנית ואף לא מתקרבת לכך(כמובן אם מקפידים על....), שנית, ובאופן מושכל, יש ללמוד כיצד להתנהל ולהתנהג בחורף מבחינת לבוש ומבחינת שתיה ומזון, אין ספק שלחורף תורת לחימה משלו, המערכת החיסונית שלנו רגישה יותר, ועל כן אנו נדרשים להעשיר את המזון שלנו במקומות הנכונים, במיוחד לכאלה שרצים חצאי מרתון וצפונה.
 |
| אם לרוץ על הליכון, אז לא לרוץ בכלל |
כל מי שמתאמן בחורף, יסכים, שאלו האימונים הטובים ביותר מכל הבחינות, אין ספק שקר בתחילת האימון, אך ככל שהאימון מתמשך, אנו מתחילים להנות מהנוחות הפנימית והסביבתית, חום הגוף עולה, לשרירים מוזרם דם, הגמישות עולה, הצעד ניפתח, ואנו נעשים יותר ערניים לסביבה הפורחת, אנו יכולים לרוץ קילומטרים ארוכים ולא להתעייף, הקור משמר אותנו "רעננים" ולא עייפים, אנו פתאום הופכים להיות חסינים לכל מזג אויר, ההרגשה היא נהדרת, באותו הרגע, אנחנו לא מצליחים להבין, מדוע אנו לבד ברחוב?! מדוע רק לנו ה "אומץ" לבצע פעילות בחוץ, אם אחרי כמה דקות אימון, בכלל לא קר, הגוף שלנו למעשה במהלך האימון הופך ל"תנור חום", אנו פולטים חום, ובעקבות זאת, אנו מוגנים מפני הסביבה הקרה, אך היה ונרטבנו, האפקט הוא הפוך, אנו סופגים קור, ופה אנו בבעיה, לכן באימון גשום יש להיערך עם מעיל גשם מאוורר.
15 דק' לכל היותר, עד להרגשת החמימות, זה מה שעוצר המון ספורטאים, או כאלה שחושבים שהם כאלה, מלצאת ולהנות, בפרוש להנות, מחודשים פוריים של פעילות ספורטיבית בחודשים האופטימליים ביותר בשנה, הימים הגשומים הם לא רבים בעונת החורף, לכן, כאלה שעשויים מסוכר, יכולים עדיין להנות מימים ארוכים ורבים ללא גשם (אינני מזלזל, ההיפך, מתוך צער אני כותב), לאחר 15 דק' בלבד של ריצה, אולי בהליכה החימום הוא ארוך יותר(תלוי בכושר של אותו הבן אדם), יתבצע ניתוק מן הקור ותחל הנעה נטו מקרירות וטבע בשיאו, כמובן שרוחות חזקות שהן אימת הרצים, עלולות לטרפד באחת את ההנעה, הרוחות ייבלמו אותנו, יטלטלו אותנו ואף יגבירו את רמת הקור בכמה מונים, לכן בימים של רוחות חזקות, יש לתכנן מסלול בשטח עירוני , בכדי ליצור הגנות מן הרוחות, הכי גרוע בימים כאלה הוא לרוץ על חוף הים, שם כיווני הרוחות הוא לא חד משמעי ואם אנו טיפה מזיעים ורטובים, הרוחות עלולות להשבית אותנו קליל.
כבר אמרתי, מבחינתי, אם זה לרוץ בחדר כושר על הליכון, אז זה לחדול, הידעתם!!! מקומות סגורים גדושים יותר ברדיקלים חופשיים שעושים לנו לא טוב בעיקר בכל נושא ההזדקנות, להבדיל אלפי הבדלות, בחוץ ובטבע בפרט, שם יש אספקה די גדולה של יונים שליליים, שהם למעשה ההיפך הגמור, כולנו מכירים את הרגשת הריחוף בעת שהותנו על חוף הים או בטבע למשך כמה ימים, אז זה זה, יונים שליליים, עוד סיבה ככה למה לצאת אל הטבע.
 |
| בימים של רוחות, לתכנן מסלול עירוני, עם "מיגונים" |
אין ספק שהביצועים הטובים ביותר הם בחורף, מימוש הפוטנציאל בחורף הוא בשיאו, ועם הביצועים גם ההרגשה שלנו היא טובה יותר, אנחנו נהנים לראות את פרות עמלנו, והאמת היא שבשלב מסוים אנו יוצאים לאימונים עם חיוך, גם כשקר, גופנו כבר התרגל לאימונים ואין לנו כבר את החשש הזה שניכר בנו בהתחלה.
אז קדימה, אין ממה לחשוש, נפגש בפוסט הבא, וכמובן שאם אהבתם, תנו גם לאחרים, שתפו.
ניכתב ע"י שרון וכטל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה