Translate

יום שני, 30 בדצמבר 2013

איך נמנע דלקת בגיד אכילס

אין מי שרץ ולא מתלונן, התלונן או יתלונן על כאבים באזור גיד אכילס או "עקב אכילס", הגיד החזק בגופנו. הכוחות הפועלים על הגיד הם לפעמים עד פי תשע ממשקל גופנו, נכון שזה עצום?! אם אנו שוקלים 80 ק"ג אז ניתן לדמות זאת לכ 700 ק"ג לכל נחיתה.
אז אם גיד אכילס הוא כל כך חזק, מדוע הוא כל הזמן מכאיב לנו ועושה בעיות?! אז כך, הגיד יכול לשאת את המעמסה, בעיקר כשהכוחות שפועלים עליו הם באופן אנכי, על כל עיוות של הדריכה, נוצרים אי איזונים במאמצים, והכובד למעשה, "נופל" על הגיד בצורה לא שווה, ומכאן עם הזמן בעצם נוצרות דלקות, או נסבלות או משביתות.


הגיד יכול לשאת עומסים רק כאשר הם אנכיים

העידן בו אנו חיים, הוא "עידן שקרי", במובן כזה שמוכרים לנו שקרים, על חשבון היעילות והבריאות שלנו, ולאחר מכן, גורמים לנו להאמין בשקרים הללו(שזה הכי גרוע..),  משקרים אותנו מאחר והנעליים שאנו נועלים, מה שנקרא "נעלי ריצה", למעשה מאטים אותנו, פוצעים אותנו ו"מרוקנים" אותנו כלכלית, אני תמיד בדעה שצריך לצאת מהקופסה ולתת לעצמנו עוד כיוון ראייה עצמית, הרי מבנה כף הרגל שלנו הוא מאוד ייחודי, יחודי למה?! לריצה, נולדנו לרוץ אם לא ידעתם, ראו, גיד אכילס הוא מתנה, לא לכל בעלי החיים יש, רק לכאלה שרצים או צריכים לרוץ, בני האדם, בראשיתם, חייבים היו לרוץ, לברוח, לצוד, אין לנו שיניים של טורפים, או יכולת לחימה פיזית, אך את היכולת לנוע מהר(יחסית)יש, אז על כך נאמר דרשני, הבנו שנולדנו לרוץ, ואם כך, מדוע נעליים?!  כף רגלנו מורכבת מ 26 שרירים, אז למה לגבס ולנוון אותם, זה מה שאנו עושים, מנוונים אותם קליל, כריות כף הרגל שלנו "נולדו" לספוג זעזועים אימתניים , אך במקום זה, אנו משלמים הון כסף על ריפודים, ג'לים, עקבים לריכוך המכה בעת הנחיתה על העקב, ועל זה מוסיפים מדרסים. מי צריך את כל זה?! אנו חייבים להפנים, נעליים, "הורגות" את כף הרגל, למעשה מעוותות לנו את הדריכה, גם בהליכה, ראו איזה פלא, כשנחלוץ את נעלי הריצה ונרוץ כמה עשרות מטרים, האבולוציה תשחק את המשחק בן רגע, כריות כף הרגל ייכנסו לתמונה, לא שכחנו, האינסטינקט חזק מכל.


דריכה על מלוא כף הרגל תוביל לבריאות הגיד ולחיזוקו
אז מה ניתן לעשות?!  מאחר וכולנו, כבר שנים עם כפות רגליים מנוונות, אנו חייבים לחזור אחורנית בהדרגה, מי שסובל מדלקות, תחילה צריך לרפא ואז לפעול בצורה המתקנת, יש בהדרגה לעבור מנעליים עם DROP(עקב) גבוה, בד"כ בין 10-14 מ"מ אל מתחת לזה, כל אחד איך שהוא מרגיש בקצב האינדיבידואלי, ומומלץ לסרוגין בכדי לא ליצור פציעה, אנו נלמד מחדש לדרוך עם כל כף הרגל, נעורר לחיים בצורה בריאה את גיד האכילס שלנו שבבוא היום יוכל ליירט אותנו בקפיציות קדימה ואף לשאת עומסים גבוהים יותר בבטחה, ביום שנרוץ עם DROP של 0 מ"מ ללא מכאובים, אז נדע שאנו מחוברים היטב לאמא אדמה ומכך בעלי סגנון ריצה יעיל ובריא.

נולדנו לרוץ, נתראה בפוסט הבא.
נכתב ע"י שרון וכטל.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה